טיפול בפסוריאזיס באמצעות אור PUVB, לעתים קרובות משפר את מצב הסובלים מסוגים שונים של פסוריאזיס. טיפול זה נעשה בדרך כלל 3 פעמים בשבוע. טיפול בפסוריאזיס באמצעות UVB, יחד עם תרופות למריחה על העור – כגון זפת פחם לטיפול בפסוריאזיס או calcipotriene, הוא טיפול בטוח ויעיל.
טיפול בתרופת פסורלן (Psoralen) יחד עם טיפול באור UVA (או בקיצור PUVA) – ידוע כטיפול אפקטיבי למדי במחלה. את הפסורלן ניתן לקחת בגלולה דרך הפה, למרוח כקרם על העור או להשתמש כמלח לאמבט.
התרופה מגבירה את הרגישות הטבעית של העור לקרני ה-UVA ואז המטופל נכנס לחדר בו העור נחשף לאור ה-UVA. טיפול PUVA בדרך כלל נעשה במשך שבועות לפני היעלמות תסמיני פסוריאזיס. טיפול זה נראה בטוח יותר מטיפול UVB, אך יעיל פחות.
אופן הטיפול ב-PUVA
טיפול PUVA עשוי להידרש פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע והוא מטפל בפסוריאזיס יותר עקבי. עם זאת, הוא מזוהה עם יותר תופעות לוואי, כוללות עייפות, בחילה, כאב ראש, צריבה וגרד. יש להקפיד להימנע מהשמש לאחר בליעת פסורלן כדי למנוע כוויות שמש חמורות, ועל העיניים יש להגן מהשמש עם משקפיים במסננות קרני UV.
Psoralens הינם סוג של "סוכני רגישות לאור" (פוטוסנסיטיב) הנמצאים בצמחים. על שימושים רבים שלהם היה ידוע עוד מאז מצרים העתיקה, אך הפסורלאן היה זמין בצורה מסונתזת כימית, רק מאז 1970.
הפסורלנים ניטלים באופן מערכתי דרך בליעת גלולות או ביישום ישיר על העור. כאשר הפסורלנים משולבים עם חשיפה מתונה ומבוקרת ל- UVA בצורת הטיפול הנקראת PUVA הם מתגלים כיעילים ביותר בטיפול בפסוריאזיס. כמו טיפולי אור פוטותרפוייטים.
הסיבה לכך עדיין לא ברורה, אם כי חוקרים משערים ייתכנו השפעות דומות על מחזור התא כמו גם על התגובה החיסונית של העור.
בחירת המינון הנכון ב- PUVA דומה להליך הפוטותרפיה הרגיל רק באופן משולב. הרופא יכול לבחור את המינון בהתאם לסוג העור של המטופל. לעתים קרובות לעומת זאת, שטח קטן של העור של המטופל ייחשף ל- UVA לאחר הבליעה של פסורלאן.
מינון אחיד זה של UVA מייצר אדמומיות אחידה 72 שעות לאחר מכן, והופך את המינון ההתחלתי לטיפול קבוע. חלק מהמטופלים חווים בחילות וגרד לאחר בליעת פסורלאן. עבור חולים אלה טיפול PUVA באמבטיה עשוי להיות אפשרות יעילה מאד.
אולי יעניין אותך גם:
