פסוריאזיס היא מחלת עור אוטואימונית וכרונית, בה תאי העור מתחלפים בקצב מוגבר. המחלה תוקפת בדרך כלל כ-2%-3% מהאוכלוסיה בעולם כולו. במרבית המקרים, היא באה לידי ביטוי במרפקים, בקרקפת ובברכיים.
לרוב המחלה מופיעה בדמות נגעים אדומים על העור, בדרך כלל בעלי צורה עגלגלה ומכוסים בקשקשים כסופים ולבנים. ישנם מגוון סוגי פסוריאזיס התוקפים את הלוקים במחלה בצורה שונה הן מבחינת החומרה והן מבחינת האזורים הפגועים בגוף.
הסוגים השונים של פסוריאזיס
פלאק פסוריאזיס – או פסוריאזיס וולגריס, מאוד נפוצה ומתרחשת בין 80 ל-90 אחוז ממקרי הפסוריאזיס בארץ ובעולם. לנגעים בסוג זה של פסוריאזיס יש צורה מאוד בולטת, בגוון אדמדם עם קשקשים לבנים.
במרבית המקרים מדובר בנגעים עבים ובולטים על העור, אך יש לא מעט מקרים בהם הם יחסית דקים. מבחינת הגודל או השטח שהם מכסים על העור, הטווח יכול לנוע בין נגעים מאוד קטנים לנגעים רחבי מימדים.
בנוסף לכך, הנגעים הללו עשויים להיות מרוכזים באזור מסויים בגוף או להימצא לכל אורכו ורוחבו, בצורה סימטרית למדי.
סוג זה של פסוריאזיס בדרך כלל תוקף את אזור הברכיים, הקרקפת והמרפקים, אך גם באיזורים אחרים של הגוף. כמו כן, בחלק מהמקרים החולה בפסוריאזיס עשוי לסבול מגירודים ועקצוצים באזור הנגוע.
פסוריאזיס טיפתי (גוטטה) – יכול להופיע בגוף באופן פתאומי כנגעים דמויי טיפות בגודל של 2-5 מ"מ. גוטטה פסוריאזיס בדרך כלל מופיע באזור הגפיים והגב.
סוג זה של פסוריאזיס לרוב מתרחש לאחר היווצרות זיהום סטרפטוקוקי או נגיף במערכת הנשימה העליונה ונעלם בתוך מספר חודשים ספורים.
פסוריאזיס אינברסה – או הפוכה, מופיעה באופן נורמלי במפשעות, בבתי השחי, באזור הישבן או תחת השדיים ומתאפיינת בטלאים אדומים בוהקים, לעיתים בצורת שפשפת מבריקה.
היא מופיעה באופן בולט אצל אנשים הסובלים מעודף משקל וכן אצל אנשים אשר לובשים באופן קבוע בגדים הדוקים וצמודים לעור, לרוב גם סינטטיים.
פסוריאזיס פלמופלנטרית – (פוסטולר) לרוב מופיעה בכפות הידיים והרגליים כאזורים אדמומיים וקשקשיים. בנוסף, עשויות להתפתח פוסטולות קטנות ולא זיהומיות הגורמות לרבים לשגות בזיהוי המחלה ולהתייחס לסוג זה של פסוריאזיס כאקזמה.
סבוריאק פסוריאזיס – נראית למעשה כמו סבוראיק דרמטיטיס עם נגעים צהבהבים וקשקשים רכים ושומניים. הנגעים הללו מופיעים לרוב תחת השדיים, בקרקפת, בפנים או בבית השחי. אנשים הסובלים מסבוריאק פסוריאזיס בקרקפת, למשל, יצטרכו לעבור טיפול פסוריאזיס קרקפתי.
פסוריאזיס כלל מוגלתית – מופיעה כפוסטולות קטנות ולא זיהומיות בשילוב עם טלאים מוגלתיים גדולים יותר מעל האזורים האדמומיים בעור. אנשים הסובלים מסוג זה של פסוריאזיס עלולים למצוא את עצמם סובלים מחום ולרוב יאלצו להגיע לבית החולים על מנת לקבל את הטיפול המתאים.
פזוריאזיס אריתרודרמה – סוג הפסוריאזיס החמור ביותר המופיע אצל 2%-3% מכלל חולי הפסוריאזיס. היא מכסה אזורים גדולים בגוף אך בדרך כלל לא באזור הפנים. היא מתאפיינת באדמומיות ובנגעים קשקשיים במיוחד.
הטיפול בסוג זה של פסוריאזיס הוא לרוב באישפוז מלא ותחת השגחה צמודה של רופאים בשל הסכנה הגדולה הכרוכה במחלה זו. לעיתים גם סכנת חיים.
הטיפול במחלת פסוריאזיס טמון בגילוי ובאבחון מוקדם ככל האפשר של המחלה על מנת לספק את המענה המתאים אשר יקל על הסימפטומים הרבים שלה.
כל סוג תוקף אזור שונה בגוף בהקף כזה או אחר ומטופל בצורה שונה, כאשר בחלק מהמקרים יש צורך בטיפול קרקפתי מיוחד בעוד אחרים דורשים טיפול מעמיק בבתי החולים השונים. במידה וישנו חשד להתפתחות המחלה, מומלץ ללכת להיבדק אצל מומחה העור ולקבל את הטיפול המתאים.
