טיפול מערכתי בפסוריאזיס הינו טיפול המשפיע על כלל המערכות בגוף האדם, בו משתמשים במקרים בינוניים עד קשים של פסוריאזיס, בהם תרופות למריחה על העור או פוטותרפיה לא הצליחו להקל על הסימפטומים, או שהנגעים מכסים למעלה מ10% מהגוף.
טיפול סיסטמי בפסוריאזיס דורש פיקוח ומעקב צמוד של רופא, על מנת לנטר את תופעות הלוואי החמורות הנגרמות בעקבות תרופות לשימוש אוראלי.
ישנם לא מעט טיפולים מערכתיים בפסוריאזיס, כאשר ארבעת הנפוצים ביותר הינם מתוטרקסט, ציקלוספורין (נאורל או סנדימיון), רטינואידים והידרוקסיוראה.
מתוטרקסט
התרופה נלקחת דרך הפה או באמצעות זריקה. מתוטרקסט מדכאת את המערכת החיסונית בגוף, וכתוצאה מכך מפחיתה את תסמיני פסוריאזיס.
במרבית המקרים, ניתן לראות תוצאות לאחר 4-6 שבועות, לאחר נטילת התרופה אחת לשבוע. בשימוש לטווח קצר, מתוטרקסט מאוד יעילה. התרופה פועלת באמצעות הגבלת ועצירת הצעדים המעורבים בצמיחה המואצת של תאי העור המאפיינת את הפסוריאזיס.
למרות ההשפעה החיובית שלה, למתוטרקסט יש תופעות לוואי רציניות. בטווח הקצר, המטופל הנוטל את התרופה עשוי לחוות תחושת בחילה או תשישות. בטווח הארוך, לעומת זאת, המתוטרקסט יכולה לגרום לנזקים חמורים בכבד ובתאי הדם ולכן אין לנטול אותה ללא מעקב ופיקוח צמוד של רופא.
בעת צריכת המתוטרקסט הרופא שולח את המטופל לבדיקות דם על מנת לנטר אחר התפקודיות של תאי הדם והכבד. בנוסף, ייתכן וידרוש ביצוע ביופסיות תקופתיות לכבד, במיוחד אם למטופל יש היסטוריה של בעיות כבד, צהבת C או אלכוהוליזם.
לאנשים הסובלים ממחלות כגון אנמיה או מחלות כבד שונות, אסור לצרוך את המתוטרקסט. כמו כן, חל איסור על שתייה אלכוהולית במקביל לצריכת התרופה, שכן אפילו כוס אחת ביום עלולה לגרום לבעיות קשות בכבד. נשים בהריון או שחושבות להיכנס להריון ובני הזוג שלהן צריכים להימנע מצריכת מתוטרקסט.
ציקלוספורין (נאורל או סנדימיון)
תרופה נוספת אשר פותחה לדיכוי המערכת החיסונית בגוף ולהאטת קצב הצמיחה של תאי העור ומשמשת בדרך כלל במקרים החמורים של פסוריאזיס, לאחר ששום דבר אחר לא עזר.
ציקלוספורין מגיעה בצורת תרופה לשימוש אוראלי. בעוד היא עשויה לסייע בהעלמת הפסוריאזיס, התועלות שלה ברות תוקף כל עוד ממשיכים לצרוך אותה.
לצריכת ציקלוספורין יש לא מעט סיכונים. היא עלולה לגרום לבעיות בכליות, לחץ דם גבוה וכולסטרול גבוה. אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה, או נשים מניקות, צריכים להימנע מהשימוש בציקלוספורין.
מטופלים ב-PUVA צריכים להימנע אף הם משימוש בציקלוספורין. מומחים בתחום הרפואה והמדע ממליצים לא לצרוך את הציקלוספורין במשך יותר משנה בכל פעם בגלל הרעילות שלה.
רטינואידים
אציטרטין (סוריאטיין) היא תרופה המופקת מויטמין A ופועלת באמצעות תקיפת הדרך בה תאי העור צומחים ומתקלפים.
האציטרטין עובדת מצויין בטיפול בפסוריאזיס מורסתית ואריתרודרמית. לטיפול יעיל בפסוריאזיס רובדית, יש לשלב את התרופה עם פוטותרפיה.
התרופה יכולה לגרום למומים מולדים חמורים גם לאחר הפסקת הצריכה שלה. על נשים בהריון אסור לצרוך אותה ובנוסף, נשים המתכננות להיכנס להריון, צריכות להמתין שלוש שנים לאחר סיום הטיפול באציטרטין.
הידרוקסיוראה (הידראה)
תרופה אשר פותחה לטיפול בסרטן. יש לה פחות תופעות לוואי בהשוואה לתרופות המערכתיות החזקות יותר. אך במקביל, היעילות שלה נמוכה יותר.
בנוסף לכך, להידרוקסיוראה יש תופעות לוואי משלה, כגון בעיות במח העצם וסיכון גבוה יותר לסרטן העור. לנשים בהריון או אילו המתכננות להיכנס להריון אסור לצרוך את תרופת ההידרוקסיוראה.
ישנן תרופות נוספות לטיפול מערכתי בפסוריאזיס, כגון מספר תרופות המשמשות לטיפול בסרטן המונעות דחיית שתלים ומצבים אחרים, כגון טיאוגואנין-6, סולפאסלזין, פרוגרף וסלספט, המשמשות לטיפול במקרים מסוימים של פסוריאזיס. יש לקחת בחשבון שתרופות אלו לא אושרו לטיפול בפסוריאזיס על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, אבל הן עדיין עשויות לעזור.
מאמרים נוספים בנושא:
פרוטופיק
