פסוריאזיס היא מחלת עור שאין רבות אשר חמורות ממנה. יש למחלה מגוון די רחב של גורמים אפשריים, לחלקם אנחנו מודעים ולחלקם לא.
במאמר הבא נבחון את הקשר הקיים בין הרגלי השתייה האלכוהולית שלנו לבין מחלת הפסוריאזיס, ונענה עבורכם האם שתייה של אלכוהול בכמויות גבוהות מגדילה את הסיכוי למחלת העור.
הכירו: גורמי הסיכון למחלה
קושי מהותי שקיים ביחס להרבה מאד מחלות ומצבים רפואיים הוא להוכיח את הגורמים המביאים להן. אחרי הכל, יש שורה ארוכה של גורמים אפשריים שלא תמיד ידועים, כאשר המאפיינים של האדם משחקים תפקיד ומשתנים שונים נכנסים לתוך המשוואה.
הבסיס המחקרי של הפסוריאזיס די רחב, כאשר ההנחה היא שמשקל עודף או סוכרת (בעיקר מסוג 2) מגדילים בצורה משמעותית את הסיכויים שהאדם יסבול מפסוריאזיס. זאת ועוד, המחקרים מצאו שמשקל עודף לדוגמא עלול להגדיל לא רק את הסיכויים להופעת המחלה אלא גם את דרגת החומרה של התסמינים שהוא סובל מהם.
כאן בדיוק נכנסים לתמונה המשקאות האלכוהוליים, שלפי מחקרים שנערכו מהווים גורם סיכון מרכזי לפסוריאזיס. יש לציין שהדינמיקה בין המשתנים האלה לא בהכרח ברורה, וכך גם האופן בו האלכוהול עלול להשפיע. ההנחה המקובלת כיום בקרב גורמים רבים בקהילה הרפואית היא שהאלכוהול מביא להרחבה של כלי הדם כאשר הוא זורם לו בתוך הגוף שלנו.
בעקבות אותה הרחבה תאי הדם הלבנים וכן חומרים אחרים נהנים מגישה משופרת ובעיקר מהירה יותר לעור שלנו, מה שמביא לאותן תגובות דלקתיות שאנחנו מזהים כחלק ממחלת הפסוריאזיס. תיאוריה רפואית אחרת היא שהאלכוהול מביא לכך שהעור שלנו (או אפילו הגוף כמכלול) מתייבשים, ומכאן שהתסמינים של הפסוריאזיס על גביו עלולים להפוך להיות מוחשיים יותר.
כך או כך הנתונים שנאספו בנסיבות שונות מאפשרים לראות כי אנשים שהם צרכני אלכוהול כבדים הינם בעלי סיכון גבוה יותר לחלות בפסוריאזיס ביחס ליתר האוכלוסיה. כמו כן, נראה שאלכוהול פוגם ביעילות הטיפול בבעיית העור. מה שחשוב לא פחות הוא שיש חולי פסוריאזיס שיכולים להישבע שבכל פעם שהם שותים, כך הם סובלים ביתר חומרה מהתסמינים המזוהים עם המחלה.
לכל אדם יש מאפיינים משלו
יחד עם הנאמר מעלה, לא תוכלו למצוא כיום תשובה חד משמעית לגבי האופן בו האלכוהול עלול להגדיל את הסיכוי לפסוריאזיס, כמויות השתייה המותרות בהקשר הזה וכן הלאה. כאמור, האלמנטים האלה משתנים אצל כל אדם ותלויים בגורמים אחרים.
ההמלצה המועילה לכן היא להיות עם האצבע על הדופק ולראות מהי ההשפעה של האלכוהול עליכם. הכוונה היא לא רק לבדוק האם האלכוהול מגדיל את התסמינים, אלא גם בכיוון השני: לבחון האם צמצום האלכוהול או אפילו הוצאתו לחלוטין מהתפריט לפרק זמן מסוים אכן משפר את המצב.
האדם חייב לשאול את עצמו מהן התרופות שהוא משתמש בהן לטיפול בפסוריאזיס, וליידע בכך את הגורם הרפואי. הסיבה היא שחלק מהתרופות הקיימות לפסוריאזיס, דוגמת מטוטרקסט, עלולות להביא לתופעות לוואי חמורות מאד כאשר משלבים אותן עם אלכוהול.
בפסוריאזיס, יותר ממצבים רבים אחרים, המפתח לידע עשוי להיות מבוסס על שיטת הניסוי והטעייה. מומלץ לגשת לרופא מוסמך, לתאר לו את התסמינים ולתת לו לבחון את העור. בחינה משולבת של תסמינים אחרים וגם התפקוד של מערכות ואיברי הגוף השונים עשויה לספק הרבה מאד תשובות לכאן או לכאן.
מרגע שהאדם מגלה שהוא חולה בפסוריאזיס הוא צריך לחשוב מה הוא יכול לעשות כדי לשפר את המצב שלו: אלו הם לא רק הטיפולים הרפואיים המסורתיים אלא גם אורח החיים של האדם, לרבות הרגלי התזונה שלו.
