פסוריאזיס אחת ממיני מחלות עור אוטואימוניות וכרוניות התוקפת אנשים רבים בכל העולם, בין 2%-3% מהאוכלוסיה הכלל עולמית, כאשר במקרים מסויימים היא יכולה לסגת למשך מספר חודשים ולהתלקח מחדש עקב "טריגרים" מסוימים המתרחשים בחיי האדם.
האזורים הנפוצים ביותר להתפתחות המחלה הינם בברכיים, מרפקים וקרקפת. זוהי אינה מחלה מדבקת ועצם היותה מחלה תורשתית לא הוכחה באופן מוחלט על ידי הרפואה המודרנית.
ישנם מספר סוגי פסוריאזיס, כאשר לכל אחד יש שוני קל במגוון הסימפטומים המאפיינים את המחלה. ההתפתחות של פסוריאזיס לאו דווקא מצביעה על כך כי הלוקה בה יסבול מהסימפטומים הברורים והמפורשים של המחלה, אולם ישנם מספר תסמיני פסוריאזיס נפוצים אשר בהופעתם, ניתן לקבל מושג ברור יותר לגבי התפתחות המחלה בגוף והאם יש צורך באבחון מקצועי יותר של רופא או מומחה עור.
התסמינים הגלויים והנפוצים ביותר של מחלת הפסוריאזיס
- התסמין הנפוץ ביותר של פסוריאזיס הוא עור קשקשי – במיוחד באיזור המרפקים, הברכיים, השוקיים והקרקפת. בנוסף, העור הקשקשי יכול להופיע בכל מקום בגוף, כולל האיברים הגניטליים, הידיים, כפות הרגליים הפנים.
- תסמין פסוריאזיס נפוץ נוסף הוא אדמומיות בעור באזורים בהם מתפתחת יבשושיות קשקשית בעור.
- במקרה של פסוריאזיס הפוך התסמינים מתגלים בצורת שפשפת מבהיקה בעור. הכתמים הנם נרחבים, דקים ורכים בעור.
- גירודים בעור הינם תסמין נוסף המופיע לרוב ביחד עם האדמומיות והקשקשיות בעור.
- שינוי צבע הציפורניים יכול להיות אף הוא סימפטום לפסוריאזיס ולהצביע על פסוריאזיס בציפורניים, בדרך כלל בגוון צהבהב הדומה לזיהומים פטרייתיים כמו פטרת הציפורניים.
- במקרה של פסוריאזיס בציפורניים מתגלים לראשונה כתמים לבנים העוטפים את בסיס הציפורן וכן את השטח שמתחת לציפורן ועל עור האצבע, לאחר מכן יכולות הציפורניים אף לנשור כליל.
- במקרים מסויימים, תסמיני פסוריאזיס יכולים להיות אזורים יבשים, אדומים, סדוקים ומדממים בעור. כמו כן, יכולות להיווצר נקודות אדומות קטנות או פוסטולות (פצעי מוגלה) אדומות המתפתחות על גבי העור כמו גם נגעים אדומים המתפתחים בקפלי העור.
- דלקת מפרקים פסוריאטית מופיעה לעיתים עוד לפני הופעת הנגעים על העור. לעיתים, מתחיל קשיון מפרקים אצל חולי פסוריאזיס עוד לפני שרואים את הקשקשת על פני העור באזור המפרקים. בשלב מוקדם זה ניתן לטפל על ידי תרופות לטיפול בשיגרון שיסייעו בהופעת הנגעים אחר כך.
בדרך כלל, רבים מהסימפטומים של המחלה נעלמים לזמן מה ואז מופיעים מחדש בעקבות גירויים מסויימים מהסביבה.
גורמים ודרכי טיפול
גורמים למחלה פסוריאזיס כוללים זיהום חמור בגוף כמו דלקת בגרון, מתחים רבים או צריכה של תרופות מסוימות. מכיוון שהמחלה הינה אוטואימונית יכולים להופיע תסמינים נוספים הקשורים במחלות אוטואימוניות אחרות כגון דלקת פרקים שגרונית, צליאק ואפילו מחלת קרוהן. כל אלו עלולים להתלוות לפסוריאזיס.
הלך הרוח בקרב הקהילות המקצועיות בתחום הרפואה והמדע קובע כי אין מרפא מוחלט לפסוריאזיס ולכן, בהעדר תרופה למחלה, הנטייה היא לטפל בסימפטומים הנפוצים עצמם למחלת הפסוריאזיס במקום.
בין הטיפולים הנפוצים בתסמינים השונים של מחלת הפסוריאזיס נכללים מריחת משחות וקרמים, חשיפה לקרני אולטרה סגול או אור שמש ישיר או צריכת תרופות לשימוש אוראלי לדיכוי המערכת החיסונית של הגוף.
לעומת הרפואה המסורתית, לקהילת הרפואה האלטרנטיבית יש דעה רווחת שונה בכל הנוגע לריפוי גוף האדם ממחלת הפסוריאזיס. לפי הגישה האלטרנטיבית, יש לטפל בגורם הבסיסי למחלה במקום רק בסימפטומים של הפסוריאזיס.
הם מאמינים כי הטיפול בגורמים לבעיה תסייע להפחתת התסמינים של הפסוריאזיס באופן משמעותי ובסופו של דבר תרפא אותו באופן מוחלט.
טיפול אלטרנטיבי בפסוריאזיס כולל שינוי הרגלי אכילה, ניקוי המעי הגס להסרת רעלים המצטברים בגוף, צריכת חומצות שומן אומגה 3 המופקות מדגים ושמן פשתן וביצוע משטר טיהור כלל גופי לניקוי כל המערכת הגופנית ולשפר את הפונקציונליות של כל האיברים בגוף.
