פסוריאזיס הינה מחלה אוטואימונית, כלומר, מחלה שבה מערכת החיסון של הגוף טועה בזיהוי ומתייחסת לתאי גוף בריאים כאל תאים חולים שיש להילחם בהם, כתוצאה מכך מערכת החיסון תוקפת תאים בריאים וגורמת לפגיעה באיברים שונים בגוף.
מעניין לגלות כי בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, גורמים למחלה זו בין השאר הינם פסיכוסומטיים, ובמצבים שונים של הגוף והנפש הם יכולים להשפיע בצורה ניכרת על נסיגה ורגיעה של המחלה או לחילופין לגרום להתלקחות המחלה.
ראשית, יש לזכור כי בין הגורמים שאינם טעות הזיהוי של מערכת החיסון, נמצאים גורמים נוספים כגון חרדות ומתח (מתח קיצוני או כרוני עלול לגרום להתלקחות רבה במחלה זו).
גורם נוסף עשוי להיות אלמנט תורשתי (לגנטיקה יש השפעה רבה על הגורמים להתפרצות המחלה) גם היריון או טריגרים של מחלות פשוטות אחרות יכולים להימנות על הגורמים למחלה ויחד עם זאת אין גורם אחד ספציפי אשר גורם להתפרצות המחלה.
גורמים נוספים שנמצאו כמשפיעים על התפרצות המחלה הן אלרגיות לתרופות, כמו גם שימוש בתרופות חריפות לטיפול מקומי אשר עוררו טריגר ביולוגי או גנטי באותו אדם אשר בו התפרצה המחלה.
סימפטומים נפוצים
תסמיני פסוריאזיס קלאסיים, הם קודם כל הופעת כתמים על העור, אלו הם כתמים אדומים על פני העור ועליהם מעין קשקשים בגוון כסוף. בדרך כלל מופיעים הכתמים לראשונה בברכיים או במרפקים, אבל פסוריאזיס שמחריף מתבטא גם בכפסוריאזיס בקרקפת, פסוריאזיס בציפורניים, וכן פסוריאזיס בפנים.
ישנם מספר סוגים של פסוריאזיס. עבור כל סוג ישנם מספר תסמינים ודרגות חומרה שונות ואלו יכולים להופיע במגוון שילובים. באופן כללי, הסימפטומים העיקריים של פסוריאזיס כוללים:
- כתמים אדומים מבריקים הבולטים מעל פני העור, מכוסים לעתים קרובות בקשקשים כסופים. הפלאק יכול להופיע בכל מקום, אבל בדרך כלל מופיע על הברכיים, מרפקים, קרקפת, ידיים, רגליים, או בגב התחתון. כמעט ל- 90% מהאנשים הסובלים מפסוריאזיס, יש את הסוג הראשון – פלאק פסוריאזיס.
- אזורים קטנים מדממים, כתוצאה מגירוד או שפשוף הקשקשים (Auspitz sign).
- קשקשת קלה, לוחות קרום עבים על הקרקפת.
- גירוד, במיוחד במהלך התפרצות פתאומית או כאשר נוצרים כתמי פסוריאזיס בקפלי הגוף, כגון תחת השדיים או בעכוז.
- הפרעות ציפורניים נפוצות במיוחד במצב חמור של פסוריאזיס. הסימפטומים בציפורניים כוללים בורות זעירים בציפורן (לא נמצאו זיהומים פטרייתיים בציפורניים נגועות בפסוריאזיס), צבע צהבהב של הציפורן ולעתים היפרדות הציפורן מבסיסה. לעתים רחוקות יותר קיימת הצטברות של פסולת העור מתחת לציפורניים.
תסמינים אחרים של פסוריאזיס
סימנים דומים באותו אזור על שני הצדדים של הגוף (לדוגמה, שתי הברכיים או שני המרפקים).
התפרצויות כתמים רבים בעקבות כתם יחיד בצורת טיפה – סוג זה נקרא פסוריאזיס גוטטה, קורה לעתים קרובות בעקבות זיהום סטרפטוקוקוס והנו הסוג השני הנפוץ ביותר של פסוריאזיס. משפיע על פחות מ-10% מהסובלים מפסוריאזיס. נפיחות, רגישות מפרקים וכאב (דלקת מפרקים פסוריאטית).
תופעת Koebner יכולה להתרחש כאשר לאדם נגוע בפסוריאזיס יש פציעה (כגון חתך, כוויה, או יתר חשיפה לשמש) על שטח של העור אשר אינו נגוע בפסוריאזיס.
במקרה זה, כתמי פסוריאזיס מופיעים על העור הפגוע או בכל חלק אחר של העור, החל מכמה ימים עד כשבועיים לאחר הפציעה. בגלל שהתגובה הזו שכיחה, חשוב שאנשים בעלי פסוריאזיס יימנעו מגירוי או פציעת העור.
קיימים מספר מצבי עור אחרים המראים תסמינים דומים לאלה של פסוריאזיס. ישנן אף תגובות רפואיות העלולות לעורר סימפטומים (כגון עור אדום) הדומים לפסוריאזיס. תמיד מומלץ להיוועץ ברופא לפני השימוש בתרופה.
ראו גם:
