פסוריאזיס הינה מחלה אוטואימונית, כלומר, מחלה שבה מערכת החיסון של הגוף טועה בזיהוי ומתייחסת לתאי גוף בריאים כאל תאים חולים שיש להילחם בהם, כתוצאה מכך מערכת החיסון תוקפת תאים בריאים וגורמת לפגיעה באיברים שונים בגוף.
מעניין לגלות כי בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, גורמים למחלה זו בין השאר הינם פסיכוסומטיים, ובמצבים שונים של הגוף והנפש הם יכולים להשפיע בצורה ניכרת על נסיגה ורגיעה של המחלה או לחילופין לגרום להתלקחות המחלה.
ראשית, יש לזכור כי בין הגורמים שאינם טעות הזיהוי של מערכת החיסון, נמצאים גורמים נוספים כגון חרדות ומתח (מתח קיצוני או כרוני עלול לגרום להתלקחות רבה במחלה זו).
גורם נוסף עשוי להיות אלמנט תורשתי (לגנטיקה יש השפעה רבה על הגורמים להתפרצות המחלה) גם היריון או טריגרים של מחלות פשוטות אחרות יכולים להימנות על הגורמים למחלה ויחד עם זאת אין גורם אחד ספציפי אשר גורם להתפרצות המחלה.
גורמים נוספים שנמצאו כמשפיעים על התפרצות המחלה הן אלרגיות לתרופות, כמו גם שימוש בתרופות חריפות לטיפול מקומי אשר עוררו טריגר ביולוגי או גנטי באותו אדם אשר בו התפרצה המחלה.
סימפטומים נפוצים
תסמיני פסוריאזיס קלאסיים, הם קודם כל הופעת כתמים על העור, אלו הם כתמים אדומים על פני העור ועליהם מעין קשקשים בגוון כסוף. בדרך כלל מופיעים הכתמים לראשונה בברכיים או במרפקים, אבל פסוריאזיס שמחריף מתבטא גם בכפסוריאזיס בקרקפת, פסוריאזיס בציפורניים, וכן פסוריאזיס בפנים.
ישנם מספר סוגים של פסוריאזיס. עבור כל סוג ישנם מספר תסמינים ודרגות חומרה שונות ואלו יכולים להופיע במגוון שילובים. באופן כללי, הסימפטומים העיקריים של פסוריאזיס כוללים:
- כתמים אדומים מבריקים הבולטים מעל פני העור, מכוסים לעתים קרובות בקשקשים כסופים. הפלאק יכול להופיע בכל מקום, אבל בדרך כלל מופיע על הברכיים, מרפקים, קרקפת, ידיים, רגליים, או בגב התחתון. כמעט ל- 90% מהאנשים הסובלים מפסוריאזיס, יש את הסוג הראשון – פלאק פסוריאזיס.
- אזורים קטנים מדממים, כתוצאה מגירוד או שפשוף הקשקשים (Auspitz sign).
- קשקשת קלה, לוחות קרום עבים על הקרקפת.
- גירוד, במיוחד במהלך התפרצות פתאומית או כאשר נוצרים כתמי פסוריאזיס בקפלי הגוף, כגון תחת השדיים או בעכוז.
- הפרעות ציפורניים נפוצות במיוחד במצב חמור של פסוריאזיס. הסימפטומים בציפורניים כוללים בורות זעירים בציפורן (לא נמצאו זיהומים פטרייתיים בציפורניים נגועות בפסוריאזיס), צבע צהבהב של הציפורן ולעתים היפרדות הציפורן מבסיסה. לעתים רחוקות יותר קיימת הצטברות של פסולת העור מתחת לציפורניים.
תסמינים אחרים של פסוריאזיס
סימנים דומים באותו אזור על שני הצדדים של הגוף (לדוגמה, שתי הברכיים או שני המרפקים).
התפרצויות כתמים רבים בעקבות כתם יחיד בצורת טיפה – סוג זה נקרא פסוריאזיס גוטטה, קורה לעתים קרובות בעקבות זיהום סטרפטוקוקוס והנו הסוג השני הנפוץ ביותר של פסוריאזיס. משפיע על פחות מ-10% מהסובלים מפסוריאזיס. נפיחות, רגישות מפרקים וכאב (דלקת מפרקים פסוריאטית).
תופעת Koebner יכולה להתרחש כאשר לאדם נגוע בפסוריאזיס יש פציעה (כגון חתך, כוויה, או יתר חשיפה לשמש) על שטח של העור אשר אינו נגוע בפסוריאזיס.
במקרה זה, כתמי פסוריאזיס מופיעים על העור הפגוע או בכל חלק אחר של העור, החל מכמה ימים עד כשבועיים לאחר הפציעה. בגלל שהתגובה הזו שכיחה, חשוב שאנשים בעלי פסוריאזיס יימנעו מגירוי או פציעת העור.
קיימים מספר מצבי עור אחרים המראים תסמינים דומים לאלה של פסוריאזיס. ישנן אף תגובות רפואיות העלולות לעורר סימפטומים (כגון עור אדום) הדומים לפסוריאזיס. תמיד מומלץ להיוועץ ברופא לפני השימוש בתרופה.
ראו גם: הקשר בין פטרת הציפורניים לפסוריאזיס
מהם הגורמים לפסוריאזיס?
כפי שציינו קודם, פסוריאזיס היא מחלת אוטואימונית בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת תאי גוף בריאים ונלחמת בהם. כתוצאה מכך נגרמת פגיעה באיברים שונים בגוף. נרחיב על כך מעט יותר. למעשה, הגורמים לפסוריאזיס הם פעילות יתר של מערכת החיסון ובמיוחד של תאי T. עדיין לא ברור מה גורם לפעילות יתר זו, אך משערים כי מדובר במצב דלקתי ובמצבים של סטרס ולחצים נפשיים גבוהים שמובילים להתפתחות המחלה.
תאי T הם למעשה תאים שמגנים על הגוף מפני זיהומים שונים. כאשר מדובר באדם בריא, תאים אלה יפעלו במצב של זיהום או דלקת בגוף. אך במצב של פסוריאזיס, תאי ה-T למעשה פועלים גם בלי נוכחות של זיהום בגוף וכך מובילים להתפתחות מואצת של תאי העור. בעקבות כך עלולים להופיע נגעים אדומים, יבשים ומגרדים, תאי עור מתים וקשקשים לבנים וכסופים באזורים שונים בגוף.
האם יש גורמי סיכון לפסוריאזיס?
למעשה, ישנם מספר גורמי סיכון שעלולים להוביל להתפתחות של פסוריאזיס באיזורים שונים בגוף-
- נטייה גנטית ומשפחתית
במצב בו למטופל יש היסטוריה משפחתית וגנטית של פסוריאזיס עלולה להתפתח גם אצלו המחלה. למעשה מדובר באחד הגורמים לפסוריאזיס שמובילים להתפתחות המחלה בכשליש מהחולים.
- פגיעה בעור
אחד הגורמים לפסוריאזיס הוא פגיעות שונות בעור. במצבים בהם המטופל סובל מהיסטוריה של דלקות בעור, או מפגיעות שונות בעור כמו לדוגמא חתכים, שריטות, חבלות, כוויות, עקיצות וכדומה עלולים להתפתח נגעי פסוריאזיס. גם חתכים שנגרמים לאחר ניתוחים עלולים לגרום לכך.
- טראומה ולחץ נפשי
עוד אחד מהגורמים לפסוריאזיס הוא לחץ נפשי, סטרס גבוה וטראומות שונות. מדובר באחד מגורמי הסיכון הידועים ביותר להתפתחות המחלה. לחץ נפשי עלול לגרום להתפתחות המחלה ואף להחמרתה. לדוגמא, מטופלים שנמצאים בתקופת בחינות, לחץ ממקום העבודה, מצב בריאותי לקוי וכדומה עלולים לסבול מהתפתחות של המחלה. הסיבה לכך היא שלחץ נפשי גורם לפעילות של המערכת החיסונית ולהגברת תגובות דלקתיות שמובילות להתפתחות המחלה.
- עונת החורף
למעשה, עוד אחד מהגורמים לפסוריאזיס הוא עונת החורף. בחורף מזג האוויר הוא קר ויבש. בנוסף, בעונה זו נחשפים פחות לשמש. בעקבות מזג אוויר יבש וחשיפה מעטה לשמש, הסיכון להתפרצות של המחלה עולה באופן משמעותי. מי שכבר סובל מהמחלה עלול לסבול מהחמרה שלה בעונה זו.
- מחלות זיהומיות
גם מחלות זיהומיות נחשבות לאחד מהגורמים לפסוריאזיס. המחלה האופיינית ביותר ממחלות אלה היא דלקת גרון סטרפטוקוקית. למעשה חיידק הסטרפטוקוקוס שגורם לדלקות גרון עלול להוביל גם להתפרצות המחלה.
- נטילת תרופות שונות
יש תרופות שונים שנטילה שלהן עלולה להיות גורם להתפרצות פסוריאזיס, להחמרה של המחלה או להגברת העמידות שלה. בין התרופות הללו נכללות תרופות כמו ליתיום, חוסמי בטא כמו פרולול, נורמלול ועוד.
