פסוריאזיס היא מחלה הנגרמת כתוצאה מתגובה חיסונית שגויה המכוונת לתאי הגוף עצמו, המובילה למצב דלקת עור אדום מלווה בקשקשים. נתונים אלו עולים ממחקר חדש, שפורסם בכתב העת הבריטי לדרמטולוגיה, BMC Oral Health, המראה כי אנשים עם מחלת העור פסוריאזיס, נוטים יותר לפתח מחלת חניכיים כרונית.
מדענים מאוניברסיטת טייפה בטייוואן מצאו כי בקבוצה של למעלה מ-230,000 אנשים, המשתתפים שסבלו ממחלת חניכיים, נמצאו בסיכון מוגבר ב-54% לסבול מפסוריאזיס, בתקופה של חמש שנים.
הקשר בין פסוריאזיס ומחלות חניכיים, למצבים בריאותיים אחרים
מחקר זה הוא בין הראשונים שחקרו את הקשר בין שני מצבים אלו, אך הממצאים אינם מעידים בהכרח על כך שמחלת חניכיים עלולה לגרום לפסוריאזיס.
המדענים סבורים כי יש להתייחס לממצאים לשם קביעת כיוון פוטנציאלי חדש לגורם סיכון, אשר בתיאוריה, עשוי להיות קיים, ולכן יש להבינו על מנת להפחית את הסיכון לפסוריאזיס בעתיד.
יחד עם זאת, ממצא זה צריך להיות מאושר על ידי מחקרים מחמירים ומבוקרים נוספים כדי שניתן יהיה לקבוע אם הממצאים אמיתיים. הרעיון לפיו פסוריאזיס קשור למצבים בריאותיים אחרים אינו חדש. לדוגמה, סיכון גבוה יותר למחלת לב כלילית מקושר עם פסוריאזיס.
ידוע גם שמחלת חניכיים יכולה להיות מחוברת עם מצבים בריאותיים אחרים, ונוכחותה עשויה להצביע על סיכון גבוה יותר לדמנציה, סוכרת, מחלות לב, שבץ ולידות מוקדמות או משקל לידה נמוך.
מהלך המחקר
המדענים זיהו 115,365 אנשים עם מחלות חניכיים, ולאחר מכן בחרו את אותו מספר של אנשים ללא בעיות חניכיים. בהמשך התבוננו המדענים במסד הנתונים על מנת לקבוע כמה אנשים בכל קבוצה פיתחו מחלת חניכיים בחמש השנים הבאות.
בקבוצת המשתתפים עם מחלות חניכיים, 1,082 אנשים פיתחו גם פסוריאזיס, ו-700 אנשים פיתחו את המחלה בקבוצת ההשוואה. נתון זה מצביע על כך ש-1.9% מתוך אלף, יפתחו מחלת חניכיים כשיש להם גם פסוריאזיס.
משתתפי המחקר עברו בדיקה הדמייתית וקלינית, ומילאו שאלונים שכללו מידע כגון מין, גיל, טיפולי שיניים, רמת השכלה, מחלות אחרות, הרגלי עישון וטיפולים תרופתיים. המדענים בדקו נוכחות פלאק דנטאלי, מספר השיניים החסרות, ודימום בצחצוח, כמו גם אובדן עצם שהתגלה בבדיקות הדמיה.
תוצאות המחקר
בהשוואה לקבוצת הביקורת, נמצא כי לחולי פסוריאזיס היה מספר שיניים חסרות באופן משמעותי, עם מספר רב יותר של בעיות חניכיים. שכיחות דלקת חניכיים בדרגה בינונית עד חמורה נמצאה גבוהה יותר באופן משמעותי בקרב חולי פסוריאזיס, בהשוואה לקבוצות ביקורת. 36% מהמשתתפים שסבלו מפסוריאזיס, נמצאו עם אובדן עצם של שלושה מילימטרים ומעלה באזור אחד בגוף לפחות, בהשוואה ל-13% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת.
החוקרים קבעו כי קיים קשר בין פסוריאזיס לבין דלקת חניכיים ברמה בינונית עד חמורה. הממצאים השתנו בין קבוצת המשתתפים שדיווחה על עישון ואובדן עצם, אך נותרו זהים בקרב מרבית המשתתפים, לאחר מיון בקטגוריות גיל, מין ורמת השכלה.
לדברי המדענים, ממצאים אלו עשויים לאתגר חלק ממה שידוע כיום על פסוריאזיס, אך הם מזהירים כי המחקר מאופיין במספר מגבלות. כך, למשל, הם לא היו מסוגלים להסביר גורמים מסוימים שעשויים לגרום למחלת החניכיים, כגון עישון, ולכן, עד שיאושרו הממצאים, אנשים הסובלים מבעיות חניכיים אינם צריכים להיבהל.
