מחלות קרוהן וקוליטיס הן סוגי מחלות מעיים דלקתיות, הגורמות לדלקת במערכת העיכול, בעיקר במעי הגס והדק. השפעות המחלות משפיעות על האיברים בין הוושט לפי הטבעת, וגורמות לתסמינים שונים.
הגורם המדויק למחלות אלו אינו ידוע, ולא קיימת תרופה למצב כרוני זה. הטיפולים משמשים להפחתת התסמינים ולמניעת נזק קבוע לרקמות, כתוצאה מהדלקת המתמשכת.
קשה לדמיין שמחלות אלו נושאות היבטים משותפים עם פסוריאזיס, שכן קרוהן וקוליטיס משפיעות על מערכת העיכול, בעוד שפסוריאזיס משפיע על העור. יחד עם זאת, קיים קשר משמעותי בין המצבים, ואנשים הסובלים ממחלות קרוהן וקוליטיס, צריכים להבין את ההקשר.
הבנת מרכיבי פסוריאזיס, קרוהן וקוליטיס
זוהי מחלת עור המופיעה בדרך כלל על המרפקים, הברכיים, הקרקפת והגב. הסימנים המעידים על המחלה הם פריחה אדומה מלווה בקשקשים לבנים כסופים. פסוריאזיס קשורה אף למצבים בריאותיים חמורים אחרים כגון סוכרת, מחלות לב ודיכאון.
בדומה למחלות קרוהן וקוליטיס, פסוריאזיס היא מחלה כרונית שאין לה תרופה. בעוד שהגורם המוחלט למצבים אלו עדיין אינו ברור, מומחים רפואיים חושדים כי מתח, תזונה לקויה וגנטיקה משמעותיים להתפתחות המחלות.
ההקשר
שכיחות מחלות קרוהן וקוליטיס בקרב אנשים הסובלים מפסוריאזיס גבוהה יותר בהשוואה לאנשים הסובלים רק ממצב אחד. בנוסף, אם לקרוב משפחה יש פסוריאזיס, הסיכון לפיתוח המחלה גבוה יותר, כמו גם הסיכון לפתח מחלות אחרות הקשורות למערכת החיסונית, כגון קרוהן וקוליטיס.
למעשה, במחקר שעקב אחר 12,502 חולי פסוריאזיס, החוקרים גילו כי הסיכון של המשתתפים גבוה פי שניים לפתח גם מחלות קרוהן וקוליטיס. רופאים מצאו שקיים נזק דלקתי במעיים בקרב אנשים הסובלים מפסוריאזיס, אפילו אם לא אובחנו עם מחלות מעי דלקתיות.
מחלות אלו חולקות גן אנושי הנקרא 'פקטור גידול נמק', Tumor Necrosis Factor', הנוכח בכל סוג של תא בגוף. בתגובה לאותות דלקת, תאים מפרישים גן זה, אשר עשוי אף לגרום לתאים למות או להתרבות במהירות. הגן מעורב בהתפתחות מחלות רבות, כולל פסוריאזיס, קרוהן וקוליטיס.
טיפולים תרופתיים פועלים באמצעות חסימת קולטני גן אנושי זה, כך שאינו יכול להיקשר לתאים, וגורם לדלקת. מצב זה מסביר מדוע תרופות שפותחו לטיפול במחלות מסוימות, יעילות לעיתים בטיפול במחלות אחרות. רופאים רשאים לקבוע תרופות לדיכוי מערכת החיסון, למשל, לטיפול במחלות קרוהן, קוליטיס, פסוריאזיס ודלקת פרקים שגרונית.
מחקר להבנת ההקשר
ד"ר אבראר קוארשי, רופא עור בבית החולים בבוסטון, חשד אף הוא בהקשר זה. הוא הבחין בנגעי פסוריאזיס בקרב מספר מחוליו שסבלו גם מקרוהן וקוליטיס, וצירוף זה הוביל אותו לתהות אם אכן קיים קשר, ואם כן, מהו. לדבריו, הוא לא היה מופתע כשהתוצאות הראשוניות של מחקרו, אותן פרסם באפריל 2015 בכתב העת annals of Reheumatic Diseases, הציעו קשר בין פסוריאזיס ומחלות מעי דלקתיות.
תסמיני מחלות קרוהן וקוליטיס כוללות שלשולים, כאבי בטן, התכווצויות, צואה דמית, תיאבון מופחת וירידה במשקל, בחומרה מתונה עד חמורה. ובדומה לפסוריאזיס, התסמינים עשויים להופיע ולהיעלם, עם תקופות של החמרת התסמינים.
לביצוע המחקר, קוארשי ועמיתיו ניתחו נתונים ממחקרים קודמים, בהם היו מעורבים למעלה מ-174,000 משתתפים. הם זיהו אנשים שסבלו מפסוריאזיס, ופיתחו מחלת מעי דלקתית. האבחנה אושרה באמצעות בדיקת רשומות רפואיות ומעקב דוחות רפואיים. מבין כל המשתתפים, החוקרים זיהו כ-4,400 אנשים שסבלו מפסוריאזיס, מתוכם 423 אנשים פיתחו מחלת קרוהן, קוליטיס, או סוג אחר של מחלת מעי דלקתית.
חיזוק ההקשר
חלק ממשתתפי המחקר שפיתחו קרוהן וקוליטיס, אובחנו תחילה עם פסוריאזיס. נתונים אלו מצביעים על העובדה לפיה אנשים עם פסוריאזיס הם בעלי סיכון מוגבר לפתח מחלת קרוהן או קוליטיס בשלב מאוחר יותר בחיים.
קוארשי מסביר כי ממצאי גנים ומחקר מולקולרי עשויים להסביר את ההקשר. מדענים יודעים מזה זמן רב כי פסוריאזיס ומחלות קרוהן וקוליטיס נושאים מספר מוטציות גנטיות משותפות. וגנים אלו הם שהופכים רגישות לפסוריאזיס, לרגישות משותפת גם לקרוהן וקוליטיס.
