פסוריאזיס (ספחת בעברית) היא מחלה עם בסיס דלקתי שהגורם לה אינו ידוע. המחלה משפיעה על נשים בגיל הפריון, ובדומה למספר מחלות דלקתיות נוספות היא נקשרה באופן שלילי להשפעותיה על תהליך ההיריון.
במקרים רבים המחלה מתפרצת בסמוך למאורעות מלחיצים המתרחשים בחיינו למשל, הריון. למרות שרבים חיים עם המחלה, נשים בהריון שחולות במחלה נמצאות בסיכון מוגבר לתחלואה במחלות סיסטמיות אחרות כגון סכרת, מחלות קרדיווסקולאריות ומחלות דלקתיות אחרות.
פסוריאזיס בהריון נקשר גם כן לשיעורים גבוהים יותר של דיכאון והשמנת יתר שתורמים למהלך הריון לא תקין.
הסברה הרווחת כיום היא שמדובר במחלה תורשתית בעל מרכיב גנטי (שלא אותר עד כה). הפגם הזה הוא שמוביל לפעילות הלקויה של המערכת החיסונית. הבסיס להופעת המראה העור המקושקש בחולים במחלה הוא התחלקות מהירה יותר של תאי העור (יותר מפי 20) בהשוואה לתאי עור רגילים. המנגנון לא ברור לחלוטין, ולכן לא ניתן למנוע את המחלה אלא רק לצמצם את תסמיניה.
השלכות הריוניות על האם בעת מחלת הפסוריאזיס
בנוסף להשפעות מחלת הפסוריאזיס על החולה, המרכיב הדלקתי של המחלה עשוי להוות גורם בעל השלכות שליליות על תהליך ההיריון כולו.
המחלה מאופיינת בתהליך חיסוני שמשפיע לא רק על העור והמפרקים, אלא עלול להוביל להשפעה כלל מערכתית ובייחוד במקרים בהם המחלה סוערת וקשה יותר, כפי שניתן למדוד על ידי רמות של חומרים שונים בדם.
מצבי דלקות נקשרו באופן שלילי בנוגע להשפעתם על תוצאות ההיריון דוגמת לידה טרם המועד ומשקל קטן של העובר. מחלות דלקתיות כרוניות נוספות נמצאו גם הן בעלי השפעה שלילית על ההריון.
במחקר רטרוספקטיבי שבוצע בארצות הברית, נבחנה ההשפעה של פסוריאזיס על סיבוכי הריון כמו לידה מוקדמת (לידה לפני שבוע 37) ומשקל לידה נמוך של העובר (נמוך מ – 2,500 גרם). נערכה השוואה בין הריונות אצל נשים החולות בפסוריאזיס להריונות אצל נשים ללא המחלה.
בעוד שלא נרשמה עליה בסיבוכי הריון כמו פרה – אקלמפסיה, לידה קיסרית ואיבודי הריון ספונטניים, נרשמה עליה בשיעור כפול כמעט במספר הלידות המוקדמות ובלידות שבהן העובר נולד במשקל נמוך באופן משמעותי כמצוין.
הטיפול בפסוריאזיס במהלך ההריון
נתון בעייתי נוסף וידוע בהקשר למחלת הפסוריאזיס, הוא שטיפולים רבים במחלה עלולים לסכן את העובר ולכן יש להימנע מלהשתמש בהם בזמן ההריון.
נכון להיום, כיוון שגורם המחלה אינו ידוע, אין טיפול שמביא להחלמה מלאה מהמחלה. המטרה העיקרית של הטיפול במחלה אם כן, היא הקלת סימני המחלה ושליטה ככל האפשר בביטוייה.
ההמלצה כיום היא לערב את הרופא המטפל בדבר כיום המחלה ואפשרויות ההתמודדות איתה גם במהלך ההריון.
אפשרויות אלו, יש לציין, הן מוגבלות למדי, שכן טיפולים רבים נמצאו כבעלי פוטנציאל לגרימת נזק לעובר ואילו מידת השפעתם של טיפולים אחרים עדיין נותרה לא ברורה.
ראו גם:
