פסוריאזיס היא מחלה אשר גורמת לעור להתנהג ולהיראות שונה מעור רגיל. לתאי עור רגילים נדרשים ארבעה שבועות לעבור מהשכבה התחתונה לשכבה העליונה של העור, שבו הם מתים.
בעור הנגוע בפסוריאזיס, מתרחש התהליך במהלך שלושה עד ארבעה ימים, ולכן אין לתאים הישנים את זמן ההתנהלות הדרוש להם, וערימות של שכבת העור החיצונית הופכת לקשקשים לבנים כסופים.
הגורם המדויק למחלה אינו ידוע ואין תרופה המרפאת לחלוטין את המצב, אך קיימים טיפולים רבים אשר מסוגלים לגרום לתופעה להיעלם לזמן מה, או לפחות לשפר את המראה.
בדומה למבוגרים שנפגעו מפסוריאזיס, קיימים ילדים הסובלים ממצב עור בעייתי המקשה להתמודדות עם מציאות האבחנה.
יותר מפצעים פיסיים
בזמן שילדים מסוימים מפגינים תגובה רגשית לפסוריאזיס, אחרים חשים מבוכה, כעס או עצב. ילדים מודאגים לעיתים קרובות מהחמרת מצבם ודחייה של ילדים אחרים בני גילם. קשה לנבא כיצד ומתי ילדים יגיבו לפסוריאזיס.
מצבי הרוח והתגובות שלהם מתחלפים ומשתנים לעיתים קרובות עם הגילויים של המחלה. יש לזכור כי פסוריאזיס בקרב ילדים משפיע על דימוי הגוף שלהם באופן חמור יותר מאשר אצל מבוגרים.
מה גורם לפסוריאזיס בקרב ילדים?
נראה כי פסוריאזיס מתרחש עקב שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים. ילדים נוטים לפתח את המחלה אם היא קיימת אצל בני משפחה אחרים.
באופן כללי, תנאים רפואיים בסביבת הילד, כגון זיהום מדלקת או פציעה, מעביר את המערכת החיסונית להילוך גבוה. במצב זה, תאי עור חדשים, אשר להם נדרש בדרך כלל כחודש להתפתחות, מתחילים להיווצר בקצב מהיר יותר.
מצב של מפרקים נוקשים וכואבים אצל ילדים עלול לנבוע מדלקת מפרקים פסוריאטית.
מהם התסמינים?
פסוריאזיס מתחיל כבליטות אדומות על העור, אשר מתמזגות למצב הנקרא פלאק. החלק העליון של העור הופך להיות אפור כסוף, עבה, ובעל קשקשים. פסוריאזיס מופיע בתדירות גבוהה באזורים בעור אשר ספגו פציעה או נשזפו, במיוחד בברכיים ובמרפקים.
אזורים אחרים של העור הסובלים מהמצב כוללים את הקרקפת, סביב הטבור, הישבן ומסביב לאיברי המין. ציפורני הידיים והרגליים עלולים אף הם להיות מושפעים והם הופכים להיות חרושי חריצים, מגולענים ודהויים. לעיתים עלול להיווצר מצב בו הציפורניים נושרות.
כיצד המצב מאובחן?
פסוריאזיס מאובחן בדרך כלל כאשר הרופא מודע למראה האופייני של המחלה. אם קיים ספק לגבי האבחון, ניתן לבצע מדגם קטן או ביופסיה של נגע בעור על מנת לבדוק אותו במעבדה ולוודא כי התסמינים שייכים למחלה.
דרכי התמודדות
הסיוע הטוב ביותר אותו יכולים הורים להעניק לילדים הסובלים מפסוריאזיס, הוא ללמוד על המחלה, על מנת להעביר את היבטיה לילד. בעוד שילד צעיר מוצא נחמה מתמדת מהוריו כמקור של מידע אמין, ילדים ובני נוער מבוגרים יתר עשויים לפנות אף אל יועצים ואנשי מקצוע בעלי ידע במחלה לשם קבלת תמיכה. רשת התמיכה חשובה לילד על מנת להתמודד בהצלחה עם המחלה.
הדרך בה הורה מטפל במחלת הילד, צריכה להתבסס על גילו ורמת הבנתו. לעיתים יש לחזור על אותו המסר בדרכים שונות שוב ושוב על מנת לגרום לו להבין את מצבו. יש לנהוג תמיד בכנות, אך לשדר תקווה ואופטימיות.
המידע החשוב אותו על הילד להבין הוא:
- פסוריאזיס אינו מסכן חיים.
- הילד אינו לבד. קיימים מיליוני אנשים הסובלים מהמחלה.
- זוהי אינה מחלה מדבקת.
- רופאי עור מתמחים בטיפולים זמינים מצוינים.
כיצד מטופלת המחלה?
למרבה הצער, לא קיימת תרופה לפסוריאזיס. יחד עם זאת, מספר טיפולים יעילים עשויים לשפר את התסמינים של הילד, כולל:
טיפולים מקומיים – אלו מיושמים ישירות על האזור הפגוע וכוללים קרמים סטרואידים ומשחת ויטמין D. פסוריאזיס של הקרקפת מטופל עם שמפו המכיל זפת פחם מיוחד, משחות סטרואידים, קצף או ג'ל. שמפו המכיל חומצה סליצילית מומלץ אף הוא לטיפול בקרקפת.
פוטותרפיה – טיפול זה חושף את האזורים הנגועים של העור לאור אולטרה סגול מיוחד במשך שלושה עד חמישה מפגשים שבועיים.
טיפולים מערכתיים – טיפולים אלו מיועדים למחזור הדם, ומשפיעים על התאים בכל הגוף. לדוגמה, ילד שמפתח פסוריאזיס בתגובה לזיהום בדלקת פעילה, יזדקק לאנטיביוטיקה.
מצד שני, רק ילדים הסובלים ממקרים חמורים במיוחד, יקבלו תרופות חזקות יותר, על מנת להאט את קצב צמיחת תאי עור חדשים, או על מנת להפחית את הנזק לעור ולמפרקים.
