פסוריאזיס והרגל העישון

כולנו שמענו ודאי על השפעותיו המזיקות של העישון על בריאותינו. עישון נקשר כבר מזה שנים רבות כגורם להתפתחות של סרטן ריאה, סרטן הפה והלוע, מחלות לב ועוד מחלות רבות אחרות.

מחקר חדש מצביע על כך שניתן בהחלט להוסיף את העישון כגורם סיכון למחלת הפסוריאזיס ונראה כי זה לא משנה אם אתם מעשנים כיום או מעשנים שנגמלו- הנזק כבר נגרם.

פסוריאזיס

פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית בה קיים קילוף מוגבר של העור. האזורים הנגועים נראים בצבע ורוד-סגול ובנוסף הם מכוסים בקשקשת.

המחלה מופיעה בקרב 3% מהאוכלוסייה ויש לה שני שיאי התפרצות: האחד בגילאי 20-30, והשני בגילאי 50-60. אין הבדל בשכיחות בין גברים לנשים. המנגנון שגורם להופעה של פסוריאזיס אינו לגמרי ברור.

יש האומרים כי קיימת נטייה גנטית לחלק מהאנשים לפתח מחלה זו, האחרים אומרים כי מדובר על תגובה של הגוף בניסיון להתמודד עם חלבונים מסוימים או עם כשל של הכבד. חשוב לציין כי המחלה אינה מדבקת.

המחלה יכולה לחלוף מעצמה למספר חודשים או אפילו שנים ולחזור שנית. ישנם סוגים שונים לטיפולים בפסוריאזיס, יעילותם משתנה בין אנשים.

קיים טיפול מקומי במשחות של סטרואידים או אנאלוגים של ויטמין D וויטמין A. קיים גם טיפול סיסטמי בכדורים ממשפחת הכימותרפיה שאמורים להאט את קצב התחלקות התאים החולים.

טיפול אחר הוא באמצעות חשיפה מבוקרת לשמש – פוטותרפיה. הטיפול מתבצע הטיפול מתבצע בים המלח ואנשים מכל רחבי העולם מגיעים לארץ בכדי לעבור אותו.

הקשר בין פסוריאזיס ועישון

מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין פעילות המערכת החיסונית לבין סיכון מוגבר לפסוריאזיס. ההשערה ה"חמה" כיום היא שהפסוריאזיס נגרמת עקב תקיפה של מערכת החיסון את תאי העור.

קבוצת חוקרים מבית החולים לנשים בריגהאם, העלתה השערה כי ייתכן ולאנשים מעשנים יש סיכון מוגבר ללקות בפסוריאזיס, זאת עקב מחקרים קודמים בנושא שהוכיחו כי למעשנים יש פעילות יתר של המערכת החיסונית וכי היא נוטה לייצר נוגדנים עצמיים שהם נוגדים המכוונים כנגד מרכיבי הגוף.

ההשערה כי עישון הוא אחד הגורמים לפסוריאזיס הועלתה כבר לפני מספר שנים, אולם ההשערות תמיד התבססו על מחקרים שבוצעו על אנשים שכבר היו חולים בפסוריאזיס, ולכן הקשר היה קשה להוכחה.

מהלך המחקר

לצורך אישוש ההשערה קבוצת החוקרים השתמשה בקבוצה של קרוב ל-186,000 גברים ונשים שאחריהם התנהל מעקב של 12-20 שנים. במסגרת המעקב נבדקו הרגלי העישון של הנחקרים וכן נבדקה היארעות של פסוריאזיס בקרב הקבוצה. לבסוף קבוצת הנבדקים חולקה ל-3 תת קבוצות: מעשנים, מעשנים לשעבר ואנשים שמעולם לא עישנו.

בסוף המחקר התברר כי מתוך כלל האנשים, 2410 פיתחו פסוריאזיס. כאשר השוו את מצב החולי ל"סטאטוס העישון" התברר כי הסיכון למעשן לחלות בפסוריאזיס הוא גדול פי 2 מאשר הסיכוי של אדם שמעולם לא עישן. מעבר לכך- גם אנשים שעישנו בעבר והפסיקו (קבוצת המעשנים לשעבר) היו בעלי סיכוי גבוה ב-39% לחלות בפסוריאזיס מאשר אנשים שלא עישנו.

לדברי החוקרים אמנם הממצאים הנ"ל אינם מוכיחים כי עישון הוא הגורם לפסוריאזיס, אולם ניתן לראות בוודאות שהעישון מופיע לפני שמופיע הפסוריאזיס, ולכן ניתן לקשור בין שני הגורמים ולומר כי עישון מהווה גורם סיכון לפיתוח פסוריאזיס.

ממצא חשוב נוסף שניתן להסיק מתוצאות המחקר הוא שהפסקת עישון לא מעלימה את הסיכון לחלות בפסוריאזיס בעתיד.

מחלת הפסוריאזיס נמצאה בעבר קשורה לצריכה מוגברת של אלכוהול ולהשמנת יתר. בנוסף, פסוריאזיס מעלה את הסיכון לפתח מחלות לב וכידוע גם עישון הוא בעל השפעה רעה מאוד על הלב, לכן מדובר כאן על אפקט מזיק כפול.

ראו גם:

הידעתם כי אין קשר בין שתיית קפה להופעה של פסוריאזיס? על המחקר